שירי מימון השקט שנשאר ^{Ожидает модерации}

הייתי כעיוורת לאור היום
מרוב ההגיון לא נשאר מקום
רועדת לידך והסם שבי עוד לא נגמר
נושמת לי ממך והטעם כבר מר.

המבט אחר והקור חודר
אתה מסתתר, את גופי שובר
המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.

לילה בא לאט, הזמן נעצר
לילה ואתה השקט שנשאר
רגע אחד נופלת איתך בסוף המשחק.

בערב שוב חומקת מהרחוב
מתוך האפילה מנסה לחשוב עוד קצת עליך
עוברת עוד דקה ארוכה שמרגישה כמו נצח
וריק בלעדיך.

המבט אחר והקור חודר
איך עוד יום עובר בלי נשימה.

לילה בא לאט...