בית הבובות סיגפו ^{Ожидает модерации}

והירח היה מלא כל הלילה
וזה משאיר אותי למעלה
לכתוב על ארבע קירות לרגע ולא די לה
גל של הזיות בטבע
מאבד מציאות לרגע
איך בסוף היא תמיד חוזרת לעצמה
ולא די לה
פזמון
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם
עוד עולה זיכרון ישן
פתאום כשנדמה שהשחר לא יפציע לעולם עוד עולה ומראה לאן
סיגפו זה חם וזה פוגע
לא את הכל אתה יודע
זה אותו האור שתמיד ליווה אותך ולא די לה
פזמון
היא חזרה משם כדי להשלים לה את המעגל שלה
אל המעיין באתי גדי קטן
היגיון של אגדה היא מרגישה כמו ילדה קטנה בשדה גדול של הבנה טהורה
פזמון x3